"מוקפץ תאילנדי"

"מוקפץ תאילנדי"

יש משהו בתולי בפלאיירים המבריקים האלה, אולי זה הריח החדש של הדפוס. לי הוא סיפר על לגונות טורקיז ריקות מאדם, על שוניות נדירות, על ארוחות גורמה, שייט רומנטי … אני קונה את הפנטזיה הזאת, אני קונה את הבריזה, את השיער מתנופף ברוח, אולי גם מרטיני ביינקו בכוס רחבה, את הגבר שאיתי מחבק אותי ביד שרירית ומספר לילדים על מקומות שראה, הם מקשיבים לו בהערצה בפנים צרובות שמש וספוגות ריח ים, ריח החופש. אני בוחרת את החולצה הכי מתנפנפת מפזרת את השיער. בדיוק בשעה שבה הכרומו הבטיח הנהג אוסף אותנו מהמלון . הוא מעלה אותנו לטנדר, כזה של שיפוצניקים רק במקום פחים של צבע – אנחנו, לא נורא, תאילנד, חוויה. אחרי שהטנדר הזה הקציף לי את הנס של הבוקר אני יורדת לרציף מיישרת את החולצה שעתידה להתנפנף ברוח ורוצה להמשיך ללכת אך נתקעת ב300 איש ממתינים לשייט רומנטי. תאילנדים חביבים אוזקים אותנו באזיק זוהר, פירושו שקנינו מהכרומו גם שייט קיאקים באחת העצירות. עיסה של תיירים על הרציף מתפוררת לתוך סירת מתכת חלודה בת שלושה מפלסים כל הפירורים צמודים צמודים, מזיעים מזיעים, לא נורא תאילנד, חוויה. תחנת שנירקול – מים מזוהמים, אין מסכות לילדים, תאילנדים חביבים עורכים רישום קפדני של המשנרקלים. לא נורא, תאילנד, חוויה. תחנה שנייה, צהריים- בסירי ענק במפלס התחתון מוגשת ארוחת צהריים, טור של 300 איש מטפטפים מים וזיעה. התור מתחיל מהמפלס העליון, בסוף כשאתה מגיע לסיר אתה מקבל קערה וכף אלומיניום. כל התיירים יושבים במקומות ואוכלים אורז בכפות עקומות, צמודים צמודים, מזיעים מזיעים. לא נורא,תאילנד, חוויה. התחנה הבאה, שמורת טבע מדהימה וקאייקים מסביב לאי – למה? למה נכנסתי קאייק הזה? הספורט היחידי שאני עוד עושה זה להזיז את המבט מהמכשיר כושר לכוון המקרר. קאייק זה בדיוק כמו הסירת גיהנום הזאת אי אפשר לרדת , אני בים ואני חייבת לגרוף עד תחנת איסוף. לא נורא, תאילנד, חוויה… משמונה בבוקר עד שבע בערב המשיכה המציאות לאכול את הפנטזיה עד שבלעה אותה, עד כלות, וברגע הזה ראיתי את השקיעה היפה בחיי. לא שקיעה פוסטר בצבעי קיטץ׳ מתחנה מרכזית, זאת היתה שקיעה קסומה באמת. ניסיתי לפענח את הפלטה של הצבעים שהטבע קנה ומאיזה חברת תיירות התמונה? באיזה נייר כרומו השתמש? ישבתי שם המומה מהיופי מחובקת ביד שרירית ועם שלושה ילדים ישנים בערימה מאושרת.